About Me

תדמיינו איתי לרגעוכבר תבינו.
אני רוצה שתדמיינו לרגע תחושה של חוסר נוחות.

אם זה עייפותאולי רעבחוסר נוחות בגוף?
אולי תחושת המועקה הרגשית אחרי שיחה קשה עם אדם קרוב.
באותו הרגע של החוסר נוחות אנחנו מרשים לעצמינו קצת יותר.
וזה לגטימי.

נותמהר כברחם לי ואני נהיה עצבני מזה!“
אני רעב וזה גורם לי לממש חוסר סבלנותלמה אתה לא מבין את זה?“
אני מצטער שדיברתי אלייך ככהאני ממש עייף ולא מרוכז
אני לא מאמין שאמרתי את זהזה נאמר ברגע של כעס

המשפטים האלו נשמעים לכם מוכריםמצליחים לזהות את ההרגשהקרה לכם פעם?
אז אף אחד לא ממש אוהב להיות באי נוחות כזה או אחר.

אבל מה עושים כשתחושת האי נוחות תמידית ולא הולכת לשום מקום?
אז זה בידיוק המצב אצלי.

מה ה"אי נוחות" שלי?

קוראים לי מיכל,
ויש לי תחושת “אי נוחות” תמידית.

בשמונה השנים האחרונות אני מתמודדת עם כאב כרוני.
או כמו שאני אוהבת לקרוא לזהתחושת האי נוחות“ שלי.

כאב בגוףבעיקר כזה שמתקיים כל הזמן ולא עוזב לרגעיגרום לתחושה תמידית של חוסר נוחות.

אותו כאבלא נראה כלפי חוץמחלה ”שקופה“ אוהבים לקרוא לזה

אין הגדרה ברורה לבעיה הרפואית שליוהאמתשזה גם לא באמת רלוונטי עבורנו.
כיום הכאב הוא חלק מהחיים שלי ולמדתי לקבל ולהכיל אותו.
זאת המציאות שלימציאות של אי נוחות תמידית.

הקונפליקט הכי גדול שאני מתמודדת איתו בחיי היום יוםזאת אותה אמירה שאני מקבלת באופן קבוע מהסובבים אותיבין אם זאת סביבה קרובה או אנשים שרק פגשתי לראשונה:

מהאת רוצה להגיד לי שעכשיו כואב לך?? אבל בכלל לא רואים עלייךאת מחייכת ושמחהלא הייתי מנחש

מצד אחד? תסכול גדול לכל מי שחווה אי נוחות יומיומיתחוסר הכרה והראיה של האי נוחות מהסביבה מייצר לא מעט התמודדויות שבהם לא עוזרים לך כמו לאדם שרואים עליו את המגבלה.

ומהצד השני? המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לקבללא ”רואים עליי“. לא מבדילים אותילא מתייחסים אליי אחרתלא מתייחסים אליי כמוגבלתאין תסכול גדול יותר מלאבד את תחושת העצמאות שלךובשסביבה שלך מתחילה לעשות הכל בשבילך. (כמובן שמהכוונות הכי טהורות שיש).

אבל
 בעיקר? המשמעות שלא ”רואים עליי“ את הכאב היא אני לא מתנהגת שונהולא מוציאה את האי נוחות האישית שלי באנרגיה שלילית אל הסביבה שליכמו שאמרתי מחמאה ענקית.

המציאות שלי מדהימהיש לי סביבה אוהבת בטירוף ותומכת יותר ממה שיכלתי לבקש בעצמימשפחה וחברים אנרגטיםפתוחיםמקשיבים ומכילים ובעיקר מלאים באהבה לעולם ואליישני הורים נפלאים וחזקיםאני מתעסקת במה שאני אוהבתיש לי חלומות גדולים ואני בדרך להגשים אותםמצאתי מוקדם מאוד את אהבת חייויש לי זכות גדולה לחלוק איתו את חיי באושר רבאנחנו חווים יחד אין ספור חוויות ורואים יחד את העולםומי שמכיר אותנו,יכול להעידשאנחנו חיים את החיים איך שאנחנו רואים לנכוןולא לפי שום מוסכמה חברתית כזאת או אחרת.

תאמינו או לא,

מציאות תמידית של אי נוחות וכאבמביאה איתה גם הרבה הרבה טוב.
נכפה עליי ללמוד המוןעל עצמי ועל העולםאני כל הזמן קוראת ולומדת מהאנשים הכי מוכשרים בתחוםחיפשתיהעמקתי וחקרתי המון על איך לחיות את החיים ביחד עם האי נוחות שלי.

הבנתי בעיקרשכל עוד אמשיך להילחם בחושך הזה שבחיים שליכלומר הכאבהאי נוחות שליאאבד אנרגיה וכוחות רביםעצרתיהתחלתי לבנות לעצמי אורח חיים שמגביר את האוררכשתי יכולות ואמונות חדשות כלפי עצמי וכלפי העולםגיליתישכל עוד אני מצליחה לראות אור במציאות שליגם אם קטןהחשיכה כבר לא כזאת חשוכה כמו מקודם.

למה קוראים לבלוג Pieceful Minded?

מחשבה רגועהמחשבה שלווה.

זה הפירוש הראשון שעולה לראש שקוראים בקול רם את שם הבלוג:
PIECEFUL MINDED.

אבלאת המילה ”שלווה“ באנגלית כותבים ככה: PEACEFUL

החלטתי להרכיב את המילה שלווהמהמילה PIECE –חלק
אם נתרגם את המילה PIECEFUL שלא קיימת בשפה האנגליתנצרף את המילה MINDED, 
נקבלמחשבה שבנויה מחלקים.

ככהההבנה שלנו שמחשבה שלווהומינדסט רגועבנוי כולו מחלקים.
חלקים שעלינו להבין ולהרגישלעיתים להתבונן ולפרשאבל בעיקרעלינו להיות מחוברים לאותם חלקים של המחשבה שלנו.
למורכבות שיש לנו בראש.
למורכבויות שיש לנו בחיים.
עלינו להיות מחוברים לעצמינו.

מה אפשר למצוא בבלוג?

הקמתי את הבלוג, כדי לבטא ולשתף את כל אותן הבנות לגבי היכולות שנמצאות אצלינו. אצל כל אחד ואחד מאיתנו.

נדבר כאן על התפתחות אישית וגדילה.
נתעסק בהתמודדויות שונות ויומיומיות, מהמציאות של כולנו.
נשתף כלים ודרכים לשנות את החוויה האישית שלנו.

הבלוג Pieceful Minded, הוא דוגמא חיה לכך שחיוביות זה ”שריר“ שאנחנו יכולים לפתח. דרך מחשבה ואמונות שאנחנו יכולים לסגל לעצמינו אם רק נרצה.

מי צילם את התמונות בבלוג?

אומנות תמיד הייתה חלק גדול מהחיים שלי.

מאז שאני זוכרת את עצמי צבעים ומכחולים היו חלק מהיום יום שלי.

כש“אי נוחות“ שלי התחילה, זה הקשה עליי יותר ויותר להחזיק מכחול ולהנות מתהליך הציור.

שיתפתי את בן זוגי האהוב בתחושת התסכול שגדלה בי כשלא הצלחתי להנות מתחום האומנות בחיי, והעלתי את הרצון לצלם. בתקווה שיהיה לי קל יותר לעמוד בדרישות של היצירה.

מהר מאוד קיבלתי מצלמה מקצועית במתנה, קלה (במשקל) באופן יחסי כדי שיהיה לי קל לקחת אותה ופשוט לצאת לצלם.

הרוב המוחלט של התמונות בבלוג הן צילומים שלי. כשהתמונה לא שלי, אציין זאת.

מוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם ופינטרסט…

iNSTAGRAM

Instagram has returned invalid data.
Close Menu