למה אנחנו צריכים להימנע מלהגדיר אנשים אחרים?

הוא פשוט אדם שלילישמעתי בחורה בשנות השלושים לחיה אומרת לחברתה כשעמדתי מאוחריהם בתור בסופר.

נכון, לא הייתי צריכה להקשיב, אבל המשפט הזה תפס את תשומת ליבי.

הוא אחד כזה שחושב רק על מה רע“, היא המשיכה להגיד. ”כל מה שאני מספרת לו הוא מוצא מה לא בסדר“.

בשלב זה הפסקתי להקשיב באמת. הזכרתי לעצמי שזה לא לעיניין להקשיב לשיחות של אחרים, ושקעתי במחשבות על מה ששמעתי.

פשוט אדם שליליחשבתי לעצמי, אמירה די רצינית אתם לא חושבים? ממש הגדרה לא נעימה לאותו אדם שהן דיברו עליו.
חשבתם פעם למה יש לנו את הצורך לעשות את זה?
להגדיר אנשים אחרים? או אפילו להגדיר את עצמינו?
ואני לא נגד לגבש דעה על הסובבים אותנו.

הרי אנחנו חייבים לגבש דעה כלשהי כדי שנדע האם אנחנו מעוניינים להיות בסביבת אותם אנשים נכון?
אבל אני כן נגד הגדרות כשזה מגיע לאנשים.

הגדרה בעיניי זה משהו מאוד ספציפי. הגדרות נמצאות במילון ואינצקלופדיות (או שעדיף שאגידויקיפדיהכדי שיהיה יותר סיכוי שתהנהנו בהסכמה). הגדרות מאפשרות לנו לתאר משהו מדוייק, ולתת לו מאפיינים באופן ספציפי.

אבל האם נכון להגדיר אנשים?
לתת להם מאפיינים שיגדירו אותם באופן ספציפי?
אני מדברת על הדבקת תוויות שלפעמים אנחנו מדביקים בלי לשים לב.
כמו הדוגמא על להדביק על אדם תווית של אדםשלילי“.
להגדיר אנשים אחרים, או אפילו את עצמינו.

האם בכלל ניתן להגדיר אנשים באופן ספציפי? בעיניי לא.

האם עץ הוא בהכרח ירוק?

אני חושבת שהמוח אנושי מקטלג מטבעו. זה עוזר לנו לנווט בחיים שלנו בכלל.
כל הדברים הירוקים בתיקייה אחת: צפרדעים, עצים, אבוקדו, נענעועוד מליון דברים שנכנסים בקטגוריה הזאת.

אבל האם עץ הוא בהכרח רק ירוק? מה לגבי הגזע שלרוב יהיה בגוונים של אדמה? ומה לגבי אותו העץ בתקופת השלכת, בסתיו, שעליו יצבעו את עצמם בצבעי אש חמים ויפים? ומה עם אותו עץ בתקופת האביב הפורחת? כאשר פרחים ופירות בשלל צבעים ימלאו את ענפיו ויסתירו חלק גדול מאותם עלים ירוקים?

בחשיבה מעמיקה יותר, אפילו הגדרה לצבעי העץ, מורכבת יותר משחשבנו בהתחלה. ויש שיטענו שהגדרה שהעץ הוא ירוק לא נכונה בכלל. ויש שיגידו שהיא כן.
והאמת היא, שכאשר ארצה להגדיר את צבעי העץ בצורה המדוייקת ביותר, אצטרך להתחשב בשלל מאפיינים. העץ מורכב מכמה וכמה צבעים. ולכן גם הדרך שאגדיר אותו, תיהיה מורכבת מכמה מילים. ובטח שלא תסתיים במילה אחת. או בהגדרה אחת.

בואו נחשוב רגע על אנשים.
תסכימו איתי שאנשים אפילו עוד יותר מורכבים מצבעי העץ.

אנחנו מורכבים מהחוויות שעברנו. אנחנו מורכבים מהעולם התוכן והידע שצברנו במהלך השנים. מורכבים מהעולם הרגשי שיש בכל אחד מאיתנו. מורכבים מהתמודדויות שהיו לנו בעבר ושיש לנו בהווה. מורכבים ממחשבות. מורכבים מהצלחות וכישלנות שחווינו. מורכבים מהאנשים מסביבנו והמגוון דעות בחיינו. מורכבים מתקופות. מורכבים מרגעים. מורכבים מימים טובים יותר וימים טובים פחות.
אף אחד מאיתנו הוא לא רק משהו אחד.

אף אחד מאיתנו הוא לא רק אדםשלילי“. ואם אגדיר אותו ככה, אצפה תמיד לא להנות בחברתו.
ואף אחד מאיתנו הוא לא רק אדםחיובי“. ואם אגדיר מישהו ככה, אהיה מופתעת כל פעם שיעבור עליו משהו קשה או עצוב.

כולנו מורכבים.

זה נכון לחלק יש ראיה חיובית יותר על העולם, וחלק נוטים לראות את השלילי. אבל זה עדיין לא הופך אותנו רק למשהו אחד. אנחנו עדיין מורכבים.

וברגע שנגדיר אחרים, נצפה מהם תמיד לאותה התנהגות.

תמונה שצילמתי במילאנו, איטליה
תמונה שצילמתי במילאנו, איטליה

למה זה פוגע בנו שאנחנו מגדירים אנשים בחיינו?

כמו כל דבר בחיים, שום דבר הוא לא שחור או לבן. וראייה דיכוטומית כזאת, תייצר לנו דפוסי מחשבה קבועים ומקשיםעלינו ועל הסביבה שלנו.
איך את אומרת אמא? (במחשבה כמובן שאת קוראת את השורות האלו) שום קיצוניות היא לא טובה. לא לצד כזה או אחר. תמיד יש אמצע, תמיד צריך למצוא איזון.

אני מאמינה שעלינו לייצר לעצמנו ראייה גמישה על העולם.
על הסביבה וגם על עצמינו.
ברגע שנוכל להיות אנשים בעלי מחשבה גמישה נפתח לעצמו דלת לעולם אחר ממה שאנחנו מכירים.
עולם של הזדמנויות לפגוש אנשים חדשים ושונים ממני.
עולם שבו נוכל להכיר אנשים לעומק ובאמת, כי נזכור ונבין שכל אחד מאיתנו הוא יותר ממשהו אחד, מורכב מכמה צבעים.
נפתח לעצמינו הזדמנות להיכנס לעולם מעניין יותר, פתוח יותר, ליבראלי יותר.
ואולי הכי חשוב, נפתח לעצימנו פתח לעולם נעים יותר ומאוזן יותר.

ברגע שקיימת אצלנו רק מחשבה דיכוטומית על הסביבה שלנו, ואנחנו ממהרים להגדיר אנשים אחרים, אנחנו מאבדים כל כך הרבה. אנחנו מאבדים את האופציה להכיר שונים מאיתנו. אנחנו סוגרים את הדלת. לאותו אדם לעולם לא תיהיה דרך להוכיח לי שהוא גם וגם. שהוא גם שלילי לפעמים, וגם חיובי לפעמים. הוא לא יראה לי את הרגישות שבו, והקשיים שהתמודד איתם. והוא בוודאות לא יפתח עבורי את הדלת, ובצדק. אני אאבד הזדמנות לחיבור עם מישהו שהוא בטוח יותר רק ממשהו אחד שהחלטתי עליו בשלב מסויים. וההפסד יהיה כולו שלי.

וסביר להניח שלא אעשה זאת רק עם אדם אחד. אעשה זאת עם חברים שפעם אחת התנהגו בצורה מסויימת. עם בני משפחה שלרגע לא היו במיטבם. עם בני הזוג שלנו שלרגע הראו לנו צד נוסף בהם. עם אנשים שאנחנו עובדים איתם. עם כמות גדולה יותר אפילו. כיתה שאחליט שהם פשוטלא מבינים כלום“. או אוכלוסיה שלמה של מדינה שאחליט שכולם שונאים.

ובבקשה, אולי הכי חשוב, היזהרו מלהגדיר את עצמיכם.

תמונה ממאגר תמונות

האם אני מדביק לעצמי הגדרות שמגבילות אותי?

לביקורתיים מבנינו, יכולה להיות נטייה להגדיר גם את עצמם.

רגע אחד של כעס לא הופך אותי לאדםכועסאו אדםעצבני“.
כמה ימים של עצב ודמעות לא הופכים אותי לאדםעצוב“.
כישלונות לא הופכים אותי לאדםשנכשל“.
רגע אחד או כמה של בחירה במנוחה, לא הופכים אותי לאדםעצלן“.
באופן אישי אני אוסיף על עצמי,
כאב כרוני בגוף לא הופך אותי לאדםכואבאו אדםסובל“.

האם
ההגדרות האלה שאני נותן לעצמי עוזרות לי? משרתות אותי? מקדמות אותי?
או אולי דווקא מצמצמות אותי להיות רק משהו אחד מסויים?
כולנו הרבה יותר מרק כמה רגעים או אפילו תקופות.
כולנו הרבה יותר מרגש אחד, מחשבה מסויימת, או בחירה שעשינו.
כולנו הרבה יותר.

אני
רואה לנכון להתרחק מאותם הגדרות.
להימנע מלהדביק תויות על אנשים אחרים ועל עצמי.
לשחרר את עצמי ואת הסביבה, מלהיות משהו אחד ויחיד.
אני בוחרת לראות את המורכבות באנשים.
את כל הצבעוניות והססגוניות שמגיעים עם זה.

וברגעים שאנחנו כן רואים לנכון להשתמש בהגדרות?
השתדלו לתת קשת רחבה של תיאורים מכל הצדדים של האישיות שלכם ושל מי שיושב מולכם. ולא רק משהו אחד. כי כולנו הרבה יותר ממשהו אחד.

 

שתפו אותי מה אתם חושבים?
האם גם לכם קורה שאתה מגדירים אחרים או את עצמיכם בלי לשים לב?

This Post Has 2 Comments

  1. אני מסכימה שזה באמת שלילי כשזה נוגע לתכונות רעות, אבל אני חושבת שיש לזה יתרונות כשאנחנו מקטלגים לטובה. אם החלטתי שאדם הוא “טוב לב” יהיה לי הרבה יותר סבלנות וסובלנות כלפיו, בעיקר ברגעים הפחות יפים שלו. כמו שכתבת, שום דבר הוא לא שחור ולבן, גם לא הצורך בלקטלג. בכל מקרה כיף לקרוא! מחכה לפרסום הבא

    1. מסכימה איתך, כמובן שהגדרות חיוביות נראות לנו כמשהו שהוא תמיד טוב, אבל זה עדיין תלוי. גם אם נגדיר רק בצורה חיובית זה עדיין יצור בנו ציפייה למשהו מסויים. אולי בחלקנו זה יצור סבלנות לאותו אדם, ואולי בחלקנו זה ייצור ציפייה מוחלטת להתנהגות מסויימת וחוסר קבלה של כל התנהלות שלא בגדר אותה הגדרה שהגדרנו לעצמנו. צריך לשים לב לכל התחושות שזה מעלה בנו 🙂

Leave a Reply

Close Menu